שנת 2022 שתסתיים בקרוב תירשם גם כאחת השנים המדממות בעימות הישראלי-פלסטיני. 31 נרצחים ישראלים ו-150 הרוגים פלסטינים, בשלוש גזרות שונות, חמישה מתוכם ביממה האחרונה בלבד. חלק מהאירועים עדיין מתוחקרים אמנם, אבל בשלב זה אומרים בשב"כ כי 130 מתוך ההרוגים היו מעורבים באופן פעיל בטרור. בארגוני זכויות אדם, עם זאת, חולקים על המספר וטוענים כי הוא נמוך יותר.
לשם השוואה, שנת השיא בעשור האחרון הייתה 2015 - עם 121 הרוגים פלסטינים מתחילת אינתיפאדת הסכינים. בשנת 2016, שבמהלכה נמשך גל הטרור - היו 91 הרוגים. בשנים הבאות נרשמו מספרים נמוכים יותר, ב-2017 - 38 הרוגים, בשנת 2018 - 36 הרוגים, בשנת 2019 - 27 הרוגים, בשנת 2020 - 20 הרוגים. זינוק נרשם בשנת 2021, בעקבות ההתקוממויות בשומר החומות, כשהמספר קפץ ל-80 הרוגים.
כמו כן, מתחילת השנה ביצעו שב"כ וצה"ל יותר מ-450 סיכולים משמעותים, בהם: 36 פיגועי מטען, יותר מ-300 פיגועי ירי, פיגועי חטיפה, דריסה ודקירה.
תיעוד: הבריקדות הממולכדות במחנה הפליטים ג'נין
כעת מכל מקום, לילה לילה וגם ביום כמובן, מתנהלת מלחמה של ממש בשטחים, שבשבועות האחרונים אף עולה מדרגה בעצימותה. החיכוך וגם רמת התעוזה של הפעילים מתגברים, וככשואלים את בכירי צה"ל והשב"כ מה השתנה, הם עונים שהשטח היום רווי ומוצף בנשק חם. וכך, זריקות האבנים על הג'יפים שנכנסו לערים הפלסטיניות התחלפו בבקבוקי תבערה וירי חי, מה שגורם גם לכוחות צה"ל להגיב בירי חי, ולהרוגים פלסטינים, מה שמוביל להקמתן של סוכות אבלים, לפעולות נקמה, וחוזר חלילה במעגל דמים הרסני.
במקביל, חולשתה של הרשות והיעדר כניסה של כוחות הביטחון שלה למקומות כמו ג'נין והקסבה יצרו ואקום שהוביל לצמיחתם של קיני טרור מלאים אמל"ח ומטענים. כל אלה מחייבים כניסה של לוחמי צה"ל, כדי לסכל את הפיגועים שמתגלגלים מהם החוצה, הנתקלים באלימות רבה.
וכך כאמור, הרחק מהעין, במרכז הארץ, מתנהלת לחימה. לא עוד מבצעי בוטיק של יחידות מיוחדות. את זה, סבורים בצבא ובשב"כ, שהציבור לא לגמרי מבין.
הכניסה לג'נין אתמול למשל חשפה כי מחנה הפליטים שם הפך ליעד מבוצר של ממש, עם מצלמות שנועדו להתריע על כניסת כוחות צה"ל, מטענים, דוקרנים ואפילו מטען שהוסתר בתוך מחסום והופעל. יחידת המסתערבים של מג"ב, יחידת דובדבן וגדוד חרוב פעלו במרחב, ועצרו את שלושת המבוקשים תוך חילופי אש כבדים. ביציאה החוצה נורתה עליהם אש כבדה ובחילופי האש נהרגו שלושה פלסטינים.
זה כבר הפך לדפוס הפעילות במרחב, כשגם בשכם אין כמעט מעצר שלא מסתיים בקרבות, בעיקר בשלב הקיפול והיציאה החוצה. כתוצאה מכך, הצליחו באוגדת איו"ש לקצר את הזמן הבעייתי הזה שבין לכידת המבוקש ליציאה החוצה.
מעצר המבוקשים בג'נין לא היה האירוע היחיד אתמול. 12 שעות לפני כן, בגזרה אחרת, פעל כוח מיחידת שמשון כנגד מחבל שביצע ירי לעבר עמדת צה"ל ליד ההתנחלות עופרה. גם כאן התפתחה זירת לחימה, שכללה מרדף סגירה על הרכב, עד שהמחבל פתח לעברם באש והם הרגו אותו. הכוח זכה לשבחים על תפקודו, וותיקי הקצינים אמרו כי קרבות כאלו זכורים להם רק מסוף מבצע חומת מגן וגם אז, לא בעצימות כזו.
כאן צריך לקחת בחשבון גם את דבריו של המעריך לאומי, תא"ל עמית סער, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שאנחנו לא בעולם של פתרון הסכסוך, וכי הרשות יצרה ריחוק בין ההנהגה לציבור, שאדיש כלפיה. אך בעוד הרשות מאבדת מוטיבציה ולגיטימציה, היא מתמודדת עם אתגר של ארגוני טרור ושטח רווי באמל"ח. ארגונים שבועטים בהכל, ברשות ובחמאס, ורוצים לבנות את הסיפור שלהם בטיקטוק. מדובר באתגר חדש ומורכב של הרשות, כיוון שלא מדובר בהתארגנות של חמאס, שלישראל ולרשות יש אינטרס משותף לסכל.
